עור נאפה (או עור נפה) זה בעצם שם גנרי לעור איכותי ורך למגע שעבר עיבוד צמחי מיוחד המעניק לו רכות וגמישות. עור נאפה אינו ספציפי לחיה מסוימת ולרוב מיוצר מבקר שגם מספק יריעה גדולה יותר וניתן לייצר מוצרים גדולים יחסית כמו ספות, הלבשה או תיקים.
בתהליך עיבוד העור בבקר, העור מפוצל לשניים. החלק העליון הוא הטופ גריין Top Grain- שהוא החלק האיכותי יותר עם טקסטורה "מגורענת" טבעית וצפיפות סיבים גבוהה יותר באופן יחסי לחלק התחתון של העור, וממנו מייצרים את עור הנאפה. החלק התחתון של העור מכונה שפלט או ז'מס.
מה מקור השם עור נאפה?
אמנם האיטלקים ידועים בעולם כמומחים בעיבוד עורות, אבל נראה שמקור השם עור נאפה דווקא אמריקאי. יהודי בשם עמנואל מנאסה טבע את המונח "עור נאפה" בשנת 1875 במפעל לעיבוד עור Sawyer Tanning Company שנמצא בעמק נאפה בקליפורניה בארה"ב. עמק נאפה בקליפורניה ידוע היום בעולם בעיקר כחבל ארץ היין של אמריקה. אך בזמנו שגשגה שם תעשיית עיבוד עורות מפותחת מאוד וכן יצור מוצרי עור שונים כגון כפפות, מוצר שבו יש חשיבות גבוהה לרכות וגמישות של העור.
המושג הזה "עור נאפה" השתרש בכל העולם והפך לשם גנרי לעור איכותי גמיש ורך למגע. בדיוק כמו שהמילה ג'יפ הפכה ממותג לשם גנרי.
האיטלקים לא תמימי דעים וכנראה מתקשים לתת את הקרדיט לאמריקאים, ויש הסוברים שמקורו בעיוות של המילה האיטלקית "MAPPA" שמשמעותה בעברית מפה, מילה שכנראה משקפת את הטקסטורה המאפיינת את העור.
הסיפור של Emanuel Manasse
עמנואל מנאסה בנו של מעבד עורות יהודי נולד בגרמניה בשנת 1842. היגר לאמריקה בשנת 1864. התחתן עם אמיליה הלוויג, ביתו של מעבד עורות ממוצא גרמני בניו ג'רזי. הזוג הצעיר נסע לסן פרנסיסקו, וכעבור כמה שנים בשנת 1871 הגיעו עמנואל ואמיליה מנאסה לנאפה סיטי בקליפורניה. שם עמנואל החל לעבוד כמפקח בחברת סוייר. בה פיתח כמה פטנטים בתחום עיבוד העורות: תהליך עיבוד עורות ייחודי בשם Nap-A-Tan – לעמידות העור בפני מים, וכן פיתוח של מה שנקרא היום עור נאפה – Napa Leather – תהליך לייצור עור גמיש ורך מאוד ששימש עבור ייצור כפפות. עמנואל מנאסה הפך לשותף במפעל סוייר בשנת 1880.המפעל פעל במשך 120 שנה וסגר את שעריו בשנת 1990.
ועוד כמה מילים
כמי שעוסקת בעיצוב תיקים מעור במשך שנים רבות, בבואי לכתוב את המאמר הזה לא מצאתי מקורות מידע בארץ למקור השם עור נאפה (במקורות מידע שונים בארץ פגשתי בהסברים שונים ואף סותרים גם בקרב כאלה הנחשבים מקצועיים בתחום) חקרתי במקורות שונים מרחבי העולם כדי לאתר את מקור השם.
המוח היהודי ממציא לנו פטנטים
לסיפור של Emanuel Manasse יש קווי דימיון לאגדה אמריקאית מפורסמת יותר, לוי שטראוס ממציא הג'ינס. גם כן יהודי גרמני מהגר, מדור החלוצים במערב אמריקה. באותה תקופה סביבות 1850 ימי הבהלה לזהב. תקופה שבה התבלטו יהודים מהגרים רבים. חרוצים, חכמים, סוחרים חריפים וממציאים.
לסיכום אפשר לומר שרוב העורות היום נכנסים להגדרה עור נאפה. מי שמבין ועוסק בתחום, משתמש במונחים אחרים, מקצועיים יותר שמתארים את שיטת העיבוד (צמחי או כימי) עובי העור, הטקסטורה, הצביעה והגימור. עולם שלם ומרתק. בחירת עור הינה מלאכה בפני עצמה שנדרשת בה הבנה ומיומנות. ככלל אצבע אפשר להגיד שהכסף לא משקר, ואולי האיטלקים לא המציאו את השם עור נאפה, אבל אין ספק שהם עושים את העורות הכי טובים בעולם.